תמונה מספר 1:
שם הצלם: נועם מושקוביץ
נושא הצילום: פינוי עמונה כוחות הביטחון פורצים את דלתות בית הכנסת.
שם הצלם : מנחם כהנא
נושא הצילום : בית משפחת דוובשאה לאחר הפיצןץ
שם הצלם : איליה יפימוביץ
נושא הצילום: רכבו של נהג ישראלי פוגע בנער פלסטיני
הסיבה שבחרתי בתמונות אלו:
בחרתי בתמונות אלו מבין כול התמונות שבהם התבוננתי כי לדעתי בתמונות אלו רואים רק צד אחד של הסיפור "האשם" ולא את התמונה המלאה, כלומר: בכול התמונות ניתן לראות מעין תוצר סופי שאנו לא לא יכולים לחוות את דעותינו משום שאנו לא יודעים בבירור מה עומד מאחורי התמונה כלומר מה קרה רגע לפני צילום התמונה .
התייחסות לאחת מן התמונות , וסוגה:
התמונה של הרכב הישראלי אשר פוגע בנער הפלסטיני עונה על הקריטריון של תצלום חדשותי משום ש: הצילום עצמו לא היה מתוכנן מראש , והוא לוכד רגע על ידי הצלם בזירת האירוע.
ניתוח תמונת הרכב הישראלי ונער פלסטיני שנפגע מהרכב:
עפי הקומפוזיציה : מודגש הרגע בו הנהג הישראלי פוגע בנער הפלסטיני , הרכב הוא במוקד התמונה לכן הוא מושך את תשומת ליבו של הצופה בעת התבוננות בתמונה .
זוויות הצילום: בגובה העיניים ויוצרת הזדהות ואמפתיה.
במוקד: הרכב הפוגע משום שזהו נושא הצילום.
ניתוח התצלום על פי בארת:
דנוטציה: מה שרואים בתצלום.
מה שניתן לראות לפי הדנוטציה הוא פגיעתו של הרכב הישראלי בנערים הפלסטינים תוך כדי נסיעתו.
קונוטציה: מה חושבים על מה שרואים בצילום.
הקונוטציה שעולה מתןך התצלום היא פגיעה של הרכב הישראלי ללא שום סיבה בנער הפלסטיני .
הדילמה שעמדה בפני הצלם :
בעת הצילום היא : האם לצלם תמונה בלעדית או להושיט יד לעזרה אל הנער שפלסטיני שנפגע מהרכב .
כלומר הצלם היה עד לתאונה בה נפגע אדם והדילמה שלו הייתה האם לצלם או לעזור לנער שנפגע.
שלושת הקריטריונים לפי התמונה שצילמתי:
התמונה אותה צילמתי עונה על המאפיין של צילום חדשותי משום ש: התמונה לא הייתה מתכוננת ובזמן הטיול אני צילמתי אותה לרקע הנוף של נתניה.
על פי הדנוטציה : ניתן לראות נער אשר מביט אל האופק ותמונתו מצולמת על רקע חופי נתניה.
הצילום וחלקו במציאות: הצילום הוא שיקוף למציאות כפי שאנו רואים ואין שום התערבות של תיכנון מראש או של העברת מסר כזה או אחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה